מורשתו
יפתח גדל, התבגר והפך קצין בצבא, מורשתו הייתה למצות את החיים בהנאה שמחה ולהסתכל על חצי הכוס המלאה. יפתח התנדב לחטיבת הצנחנים מתוך אמונה שלמה שעליו לתרום לטובת בטחון המדינה ולשמור עליה מכל משמר - לעשות שירות משמעותי. יפתח היה אוהב אדם, ובעיקר בן-אדם, ראה את האדם שמולו. מי שזכה להכיר את יפתח בוודאי יזדהה עם מילים אלו ויוכל לנצור אותו כך בלבו ולקחת קצת מיפתח וגם קצת לתת הלאה.
דבר המ"מ יפתח שרייר למחלקה
חיילי היקרים, ויקינגים עוצמתיים !!!!
הנה עברה לה תקופה ארוכה שבה אתם מסיימים מסלול בצנחנים.
תקופה של 11 חודשים שבה הפכתם את עולמכם וקיבלתם את אחד השינויים העיקריים בחיכם. שינוי של מנטליות, רצון, יכולת, השקעה, אחריות והרבה בגרות.
כשקיבלתי אתכם ראיתי את היופי הפנימי של כל אחד מכם, כל אחד, כל לוחם בדרכו רצה לבוא ולהצליח בכל משימה שתינתן לו גם הקטנה שבמשימות.
אני גאה בכם על הדרך שבה עשיתם את שעשיתם. זה לא מובן לכל אדם אשר היה חופשי לפני הצבא ועשה כל שרצה, התגייס למסגרת כזו נוקשה וכזו דורשת של חוקים ומעשים- על זה אני גאה.
אני גאה במחלקה המגובשת שנוצרה בראותה נכונות תמיד להיות ביחד.
אני גאה במחלקה שרואה את טובת המחלקה ביחד מאשר בנפרד.
אני גאה לראות אך כל אחד מכם התפתח בצורה כזו ואחרת למי שהוא עכשיו.
ביחד עברנו תקופות לא קלות, עליות וירידות, גם בדרך הפיזית וגם בנפשית, מהטירונות ועד שבועות השטח הקשים והרטובים של האימון המתקדם, משם המשכנו לקו חברון הצפוף ואז קו עותניאל.
ביחד עברנו את השבוע של טקס יום ירושלים שבו הבאנו גאווה לכל החטיבה עצמה.
סיימנו את המסלול עם הרבה עצמה והרבה חוזק מחלקתי, אם פגעתי במי שהוא שלא במכוון, או אם עשיתי משהו שאינו מוסרי או מציאותי אני מתנצל ומבקש את סליחתכם, אך אל תשכחו: הדבר החשוב ביותר בצבא ובחיים בכלל זה להיות "אדם", תמיד חינכתי אתכם להיות מוסריים, אדיבים וישרים , לכל אדם באשר הוא וכאן הוא סוד ההצלחה שלכם.
אני רוצה להודות מקרב לב לכל האנשים שתמכו בי בדרך ולמרות כל המריבות והבעיות תמיד אודה לכם על עזרתכם.
תודה לקובי על העזרה והחניכה שנתת לי ובכל זמן היית לאוזן קשבת.
תודה לדן, אמיר, יונתן, אבנר, צוקי ואבי על העזרה והתמיכה מקווה שהצלחתם להפיק ממני את המרב כמו שאני הפקתי מכם.
תודה מיוחדת לסמל שלי, אנדריי שעזר, החליף, לקח, תרם, תמך ובנה את המחלקה לא פחות ממני.
תודה למשפחתי וחבריי הטובים שתמכו ועזרו לי כל המסלול ורצו רק את טובתי.
ולכם מחלקה 2, כל הכבוד על סיום המסלול, לעולם אל תשכחו את שלימדתי אתכם, ואת כל הדברים שעברנו יחד במסלול: טובים ורעים כאחד.
לפני סיום הייתי רוצה לצטט את רבי ישראל מסאלאנט שאמר: "האדם נמשל לציפור. בכוחה של ציפור לדאות מעלה מעלה, אבל בתנאי שתניע את כנפיה בלי הרף, אם היא מפסיקה את מעופה לרגע, הרי היא נופלת וצונחת למטה".
המריאו אל - על והצליחו,
בהצדעה ובאהבה רבה
יפתח שרייר
דבר המחלקה ליפתח שרייר מ"מ
יפתח,
קיבלת אותנו, חבורה של צעירים שאין להם מושג מה הכוונה במילה צבא, חלקנו היינו קצת שבוזים מתוצאות הגיבוש ליחט"יות, חלקנו מורעלים וחלקנו קצת המומים.
בדרכך הפכת אותנו מחבורה של ילדים לחבורה של גברים – לוחמים המאמינה בדרך בה היא בחרה.
בטירונות החדרת בנו את ערכי צה"ל והמוסר הצה"לי, דאגת שנאהב אחד את השני ונכיר את החברים (וגם את החברות של החברים) ממש כמו משפחה, ניסית "להצהיב" גם את ה"ערבים" שבנו גם אם לפעמים נראה הדבר בלתי אפשרי.
באימון המתקדם לקחת את הדברים באופן יותר אישי, הרמת את המחלקה לגבהים חדשים והשגנו הישגים מעולים, עשית הכל כדי להוכיח לנו שאנחנו "עוצמתים" ואכן, בסוף אימון מתקדם בחרת לנו שם שמתאר הכי טוב כמה אתה מאמין בעוצמה שלנו "ויקינגים".
כשעלינו לחברון הכרנו את הפן השטותניקי שלך, את היציאות המצחיקות שלך ודאגנו שערביי חברון יידעו כולם שאתה הוא "קפטן ויקינגים" ולפעמים אתה מג'נון (יפתח, זה בסדר קו חברון גרם לתופעות דומות אצל כולנו).
עברנו הרבה ביחד, רגעים שמחים, עצובים, קשיים ומסעות ותמיד הסתכלנו קדימה בזכותך, היית לנו דמות לחיקוי והערצה והאמנת בכל אחד מאיתנו ללא יוצא מן הכלל גם כשהמצב נראה אבוד וסיכויי ההצלחה קלושים.
כזה אתה, מפקד מחלקה אופטימי, דואג, שטותי וכשצריך גם חברי.
המון המון הצלחה בהמשך הדרך,
אוהבים ומעריכים, הויקינגים.