25/7/14

​

כמו אז כך גם היום.....

ביום ראשון השבוע, נחתנו כל המשפחה בנתב"ג אחרי 40 ימי חופש וכיף בתאילנד.
נחתנו ישר לתוך ה"מבצע", ישר לידיעה כי נהרגו חיילים וקצינים מהתפוצצות הנגמ"ש.
אפילו דקת חסד אחת לא הייתה לנו כדי להתאקלם כאן בארץ.
הכול מתחבר ישר אליך יפתח.
כשחיכינו למזוודות, פגשנו במקרה את אחיה דוידי, שהיה חייל שלך, ומאז שנהרגת, כל יום שישי, בעקביות מעוררת קנאה, אחיה מתקשר להורים ודורש בשלום כולנו.
לאחר איסוף המזוודות נכנסנו לאוטו, השיר הראשון ששמענו ברדיו, היה של להקת "שוטי הנבואה", "כל גלגל". שיר שרקדה שרון בערב הזיכרון שערכנו לזכרך בשנה הראשונה, בבית בירם.
כמו אז וגם היום, גיא מגויס כולו לטובת הצבא.
בשבעה שלך, כשאני בהריון מתקדם, גיא לא לקח פסק זמן מהמלחמה, לא נשאר אתנו כל השבעה והמשיך לטוס בטייסת. גם עכשיו, הקדמנו ב 3 ימים את החזרה לארץ, כי המצפון לא נתן, לא לקחת חלק בפעילות המבצעית של הטייסת.
כמו אז גם היום לצערנו נהרגים מטובי בנינו "מלח הארץ", ממש כמוך, שתרמו את חייהם לטובת הגנת מדינת ישראל. כמו לפני 8 שנים, המבצע שהחל בלבנון נגרר והתפתח למלחמה שנהרגו בה 121 חיילים, כל כולי תקווה כי המבצע הנוכחי יגמר בהקדם וללא הרוגים נוספים.

 

דבר אחד צובט לי בלב... לפני 8 שנים, לא היה כזה קונצנזוס של התקשורת והעם לגבי חשיבותה של המלחמה, לא הייתה הרתמות כזו מדהימה של אזרחים לביגוד ומזון לטובת חיילי הסדיר, הקבע והמילואים שנלחמו בחירוף נפש, ממש כמו עכשיו, כדי להשיב אז לתושבי הצפון את השקט על כנו ואני שואלת למה ?

 

יפתחי, כל יום אתה באמת יותר ויותר חסר.

כ"כ הייתי רוצה לראות אותך מתחת לחופה, לראות את ילדיך גדלים, אותך מתפתח בלימודים, בעסקים , בכל מה שהיית בוחר.
לעד תישאר בן 21.10 .

לעד תישאר האח הקטן שלי שכ"כ אהבתי, כמו שאני אומרת לבנות "הכי בעולם".
כמו כל שנה, אני רוצה להגיד לך שאני כ"כ גאה בך, כי בזכותך ובזכות רבים וטובים שקבורים כאן אנחנו חיים במדינה בשקט ושלווה.

​

תנוח אח יקר על משכבך בשלום,

אוהבת אותך הכי בעולם

יונת